קידוחי ניסיון בפרויקט בניה הם הכלי היחידי של יועץ הקרקע לאבחן את תת הקרקע באתר הספציפי ובהתאם לתכנן את סוג הביסוס ואת תסבולתו.
לביסוס מבנים, יש צורך בהתאמה בין שיטת הביסוס לסוג הקרקע, לכל סוג קרקע מתאימה שיטת ביסוס אחרת: חרסית וטין – ביסוס עמוק (כלונסאות), חול – ביסוס רדוד (רפסודה, יסודות בודדים), סלע – ביסוס רדוד או ביסוס עמוק בהתאם לעובי שכבת הכיסוי שמצויה על הסלע. שיטת הביסוס גם מושפעת ממאפייני המבנה (משקל וגיאומטריה), כך למשל מבנה בקרקע חולית עם הפרדה מפלסית בשטחו לא ניתן לבסס בביסוס רדוד עקב אי רציפות הקרקע תחת היסודות.
שכבות הקרקע הרלוונטיות לצרכי תכנון יסודות המבנים הן רדודות מאוד במונחים גיאולוגיים (וילה 12 מטרים, בנין 22 מטרים).
שכבות הקרקע הנ"ל נתונות תחת שונות גבוהה מאוד במרחב, עקב היותן שכבות המושפעות מתופעות של פני השטח. השונות כה גדולה עד כי רצוי שהפסיעה בין קידוחים לא תהיה גדולה מ-50 מ`, לעיתים קידוחים שבוצעו במגרש צמוד לא מספיקים בכדי לאבחן את הקרקע במגרש הספציפי.
כמות הקידוחים: כמות הקידוחים ככל שתהיה רבה יותר, תוסיף יותר ידע תכנוני ובכך עשויה למזער את עלויות הביסוס. למרות זאת אילוצים כלכליים לרוב מכריעים את יועץ הקרקע להיצמד למינימום הנדרש ע"פ תקן.
ע"פ תקן ישראלי 940 להנדסת קרקע, סקר הקרקע בכל אתר פשוט יכיל לפחות 2 בורות ניסיון לעומקים הרלוונטיים לביסוס המבנה ולעומק השפעתו. ככל שהמבנה מורכב יותר כך יהיו יותר קידוחים ויותר עמוקים.
יועץ הקרקע יחליט גם על בדיקות קרקע בשדה ובמעבדה אשר רלוונטיות לצרכי תכנון המבנה. לדוגמא בדיקות SPT נפוצות כמעט בכל קידוח בארץ וזאת בכדי לאפיין את צפיפות השכבות.
עלות הקידוחים: עלות הקידוחים כמו גם דוח הקרקע משתנה בהתאם להיצע וביקוש בתקופתיות. עלות סקר קרקע סטנדרטי לבית פרטי (2 קידוחים לעומק 12 מ` עם SPT כל 2 מ`) משתנה בין 2,000-3,000 בהתאם למרחק מהמרכז.
